המון ארגוני התנדבות פועלים כיום על מנת לנסות לצמצם ככל האפשר נסיבות של אי ביטחון תזונתי. עבורם אותם ארגוני התנדבות, הניסיון לצמצם מצבים של אי ביטחון צריך להיות חלק בלתי נפרד מהפעילות השוטפת. אותם ארגוני התנדבות מגייסים לטובת המטרה הזו מתנדבים מכל רחבי הארץ, מכשירים אותם לטובת השגת המטרה ואף משווים בין הפעולות השונות שמבוצעות גם במרחב הפרטי וגם במרחב הציבורי. חוץ מזה, אפשר לראות התמקדות של ארגוני התנדבות בנושא של אי ביטחון תזונתי גם לטובת סיוע לגברים ונשים בצורה עצמאית.
בצד השני של המתרס יש את המתנדבים שמתגייסים בעצמם כדי למנוע אי ביטחון תזונתי. כאן לא מדובר רק על ארגוני התנדבות מוסדרים, אלא על הפעולות שמתבצעות על ידי המתנדבים בשטח. בין היתר, הפעולות העיקריות כוללות חלוקת תרומות מזון, סיוע בלימודים עבור ילדים ממשפחות שנמצאות מתחת לקו העוני וגם הכשרת אנשים שאין להם את הכלים והמשאבים להשתלב בשוק העבודה המודרני.
מה כל אחד ואחת יכולים לעשות כדי למנוע אי ביטחון תזונתי?
מצב של אי ביטחון תזונתי פוגע בחברה כי הוא מחליש אותה. אחרי שמבינים את זה, השאלה היחידה שנשארת פתוחה היא מה אפשר לעשות כדי למנוע את הנסיבות המצערות הללו. אז גם כאן, החדשות הטובות הן שכיום יש מספיק שנות ניסיון שעליהן אפשר להשעין את סדר הפעולות המומלץ להשגת תוצאות.
בראש ובראשונה, נדרשת הגברת מודעות לנושא של אי ביטחון תזונתי וייתכן שיש צורך גם בפעולות הסברה. שנית, חשוב להשוות בין סוגים שונים של ארגוני התנדבות כדי לבחור לאיזה מהם להצטרף. בסוף, כל שנותר הוא ליטול יוזמה ולצאת לשטח כדי להביא את השינוי.