בתחום של ניהול סיכונים יש בלבול בין מושגים שונים. כך למשל הבלבול העיקרי הוא בין דוקטרינת המשכיות עסקית לבין ניהול משברים, או שיקום נזקים. בפועל, גם ניהול משברים וגם שיקום נזקים הם רק חלק מדוקטרינה רחבה יותר של המשכיות עסקית. כאשר מבינים את זה, קל יותר לנהל את הסיכונים הקיימים של העסק ואפשר גם להתחיל לתכנן פעולות לטווח ארוך.
מטרת העל של המשכיות עסקית היא להבטיח שיהיו מספיק פונקציות קריטיות שיישארו זמינות עבור לקוחות, ספקים, רגולטורים וגופים אחרים גם לאחר אסונות בלתי צפויים. עם זאת, לא מדובר על פעולות ההצלה הראשוניות – אלא על התכוננות והתארגנות להשגת יכולת התאוששות. בין היתר, זה אומר שצריך למדוד את האפקטיביות של המשכיות עסקית במשך כמה שנים ברצף.
מהם השלבים המומלצים עבור המשכיות עסקית?
הקפדה על מספר שלבים יכולה לסייע למי שרוצה להשיג ולהבטיח את היתרונות של המשכיות עסקית. בשלב הראשון, מה שצריך לעשות זה להכיר את הארגון ולשים לב לחוזקות ולחולשות שלו. תוך כדי השלב הראשון של הכרת הארגון, בודקים למשל איזה פונקציות נחשבות הכי קריטיות עבורו וכיצד קובעים את סדר העדיפויות הרלוונטי במקרה של אסון.
בשלב השני מגבשים שלל אסטרטגיות להתמודדות עם איומים ומנסים למצוא פתרונות לכל פעילות. אם עושים את זה בצורה הנכונה, מגיעים גם לשלב שבו מכינים תכניות להמשכיות עסקית ובודקים את ההתאמה שלהן למטרות. לבסוף, כל שנותר הוא להטמיע את התכניות בהתנהלות השוטפת של הארגון ולשקול הרחבה של התהליך לפעילויות נוספות.
לסיכום, המשכיות עסקית היא תהליך חיוני עם יתרונות שקשה להתעלם מהם. אם רוצים לבצע אותו כשורה, צריך להקפיד על השלבים הנכונים.