אי ביטחון תזונתי, מתייחס לחוסר יכולתו של אדם לרכוש מזון בכמות מספקת ובאיכות ראויה. כלומר, ההגדרה מתייחסת הן ליכולתו של אדם להוציא את כספו על כמות ראויה של מזון והן ליכולתו של אדם לרכוש מוצרים אשר יספקו עבורו ועבור בני משפחתו הזנה ראויה, כלומר, ההתייחסות היא לאיכות המזון הנרכש.
למידע נוסף על אי ביטחון תזונתי לחץ כאן.
במדינות רבות, אי ביטחון תזונתי הינה תופעה נפוצה ורחבה, אשר נוגעת כמעט בכל פלחי האוכלוסייה. מדינות אלו, הינן לרוב מדינות עולם שלישי. למרות זאת, גם מדינות מתפתחות ומפותחת שאינן נחשבות למדינות עולם שלישי, סובלות מהתופעה.
ההגדרה המדויקת והמפורטת של אי ביטחון תזונתי, משתנה ממדינה למדינה. גם בישראל, על אף היותה מדינה מפותחת, ישנם אזרחים השרויים באי ביטחון תזונתי. ההגדרה של המונח בישראל מתייחסת לפרמטרים כגון – יכולתו של אדם לרכוש כמות מספקת של מזון אך באיכות שאינה מספקת, כלומר, אינה מהווה הזנה ראויה. יכולתו של אדם לרכוש כמות מספקת של מזון איכותי עבור ילדיו אך לא עבורו, וחוסר יכולתו של אדם לרכוש כמות מספקת של מזון איכותי הן עבור ילדיו והן עבור עצמו. ההגדרה המדויקת עבור כל אדם, מסייעת להתאים לו טיפול.
אי ביטחון תזונתי, עלול לגרום למחסור בוויטמינים, מינרלים וערכים תזונתיים חשובים שללא מזון מתאים, אין באפשרות גופנו להשלים אותם. מחסור זה, עלול לגרום למחלות שונות כגון אנמיה וחמור מכך, ולפגיעה בהתפתחות התקינה של תינוקות וילדים.
בישראל, ישנה התגייסות רחבה לסיוע במצבים של אי ביטחון תזונתי. מדובר על מענים של המדינה, כלומר, באמצעות לשכות הרווחה השונות המספקות סיוע כלכלי או סלי מזון, או סיוע של העמותות השונות העוסקות בסיוע במצבי אי ביטחון תזונתי.